top of page

יום האחות הבינלאומי – מצדיעים לצוותי האחיות!


גלית אמוזיג, היא אחות אחראית במחלקת הילדים בבית החולים ברזילי. גלית סיימה את לימודי ההסמכה בבית הספר לסיעוד בברזילי בשנת 1991, והחלה לעבוד במחלקת הילדים ב-1/1/92 כאחות מוסמכת מן השורה. ב- 1993 הוכשרה בקורס על בסיסי בטיפול נמרץ ילדים. מזה כ-12 שנים משמשת גלית כאחות אחראית במחלקת ילדים. כמו כן, היא חברה בוועדה לקטין בסיכון ובחסר ישע, ומשתתפת בוועדות מייעצת במשרד הבריאות בתחום של החייאת תינוקות ותאונות בית.



לרגל יום האחות הבינלאומי, גלית שיתפה אותנו אודות העבודה במחלקת הילדים והטיפול בילדים נפגעי אלימות, חלקם מועברים לאומנה ולאימוץ לאחר ייצוב מצבם הרפואי:

"'העבודה במחלקת ילדים מאופיינת בכך שזו מחלקה שמאגדת תחתה את כל תחומי הרפואה הן בתחום הפנימי והן בתחום הכירורגי / אורטופדי. הטיפול אינו רק בילד החולה אלא טיפול במשפחה כולה. ההורה המלווה שוהה כל העת ולמשך כל האשפוז עם הילד, הוא שותף פעיל לטיפול ולהחלטות הרפואיות, ולא פעם קיימת מעורבות גם של המשפחה המורחבת. האחות במחלקת הילדים נדרשת להפגין אמפתיה, סבלנות וסובלנות, להבין את צרכי הילד בהתאם לגילו ולמצבו הרגשי. הטיפול בילד הינו טיפול הוליסטי המדגיש את הצורך בטיפול רגשי / רפואי בילד ובמשפחתו.

האשפוזים במחלקת ילדים הם לא פעם של ילדים שהיו חשופים להתעללות או הזנחה, ומגיעים אלינו עם ריבוי חבלות או חבלות לא מוסברות. צוות המחלקה עובד בשיתוף פעולה מלא עם העובדת הסוציאלית במחלקה ומדווח לה על כל חשד להתעללות או סימני חבלה לא ברורים. הצוות נחשף בישיבות צוות לתמרורי אזהרה ומונחה מתי יש צורך לערב את העו"ס. תפקיד צוות האחיות במחלקה הוא בין היתר איתור וזיהוי ילדים שחוו התעללות, כמו גם שימת לב למשפחות עם רקע סוציואקונומי נמוך, היענות ירודה לטיפול, והדרכת ההורים.

לאורך שנות עבודתי במחלקה, פגשתי לא מעט תינוקות שעלה לגביהם החשד כי הם סובלים מאלימות בביתם. זכורים לי מקרים של תינוקות שהגיעו למחלקה עם הקאות, אפתיה או אי שקט, ובבדיקה גופנית זהינו לצערנו סימני אלימות כמו צביטות או סימני אחיזה על גופם. בירור נוסף מעלה לעיתים כי קיימים שברים בראש או בגפיים בשלבי ריפוי שונים. במקרים אחרים הגיעו פעוטות עם פצעים מזוהמים שנגרמו ממגהץ חם. במצבים שכאלה, הבטן מתהפכת ובתוך תוכי אני לא רוצה להאמין שפגעו בתינוק/ ילד במכוון.

החשד שילד שהגיע לטיפולנו חווה אלימות יכול לעלות כבר במיון או בהמשך, תוך כדי אשפוז, לאחר קבלת אנמנזה מפורטת יותר. צוות הסיעוד מודרך לזהות מתי מדובר בחבלה מכוונת ומתי בפציעה בשוגג, וזאת על פי אזורי פגיעה אופייניים, התנהגות הילדים או הוריהם, והיסטוריית הקשר של המשפחה עם קופות החולים ושירותי הרווחה בקהילה. ברגע שמתעורר החשד בקרב הצוות הסיעודי, מצטרפת להתערבות עו"ס המחלקה ומתחיל בירור מעמיק שכולל איסוף מידע משרותי הרווחה בקהילה, מסגרות חינוכיות, קופות חולים ועוד. במקביל מרחיבים את ההדמיות והבדיקות לבירור רפואי מקיף. כאשר החשד הופך ל"אמיתי" מעורבת גם המשטרה והגורם הפוגע מורחק מהילד.

כאשר הילד נפגע מידי הוריו, נבדק האם ישנם בני משפחה נוספים שכשירים להמשיך בליווי והשגחה של הילד באשפוז, וכאשר אין כאלו, נרתמים למשימה החשובה עמותת חיבוק ראשון, סטודנטים וסטודנטיות לסיעוד וארגוני רווחה. במקרים בהם הילד נעדר מערכת תמיכה מתאימה, ייתכן וגורמי הרווחה יחליטו להעבירו למשפחת אומנת חירום או אומנה ישירות מבית החולים.

באחרונה, טיפלנו בשלושה מקרים של ילדים שהועברו לאומנה עם סיום הטיפול הרפואי. המעבר לאומנה נעשה בהובלה של עו"ס המחלקה. אחד התינוקות בהם טיפלנו לאחרונה ספג התעללות והזנחה מתמשכות מצד הוריו. הפגיעה התאפיינה בחבלות ראש אשר בשלבים מוקדמים אין בהירות לגבי משמעותן על המשך תפקודו והתפתחותו. עם מיצוי הטיפול הרפואי בתינוק, הגיעה משפחה להכיר אותו ולבחון האם יוכלו לקלוט אותו לאומנה. המשפחה לוותה ע"י צוות הסיעוד והעובדת הסוציאלית, והוסברו להם ההערכה הרפואית וממצאי הבדיקות שעלו על לשלב זה. במצבים אלו, ישנה חשיבות לאמפתיה שצוות הסיעוד מפגין כלפי בני הזוג, וכן על שמירה על דיסקרטיות. במקרה זה, בני הזוג החליטו שלא לקחת את התינוק לאומנה, לאור האפשרות שיישאר עם פגיעה מוחית שלא ניתן לאמוד אותה בשלב זה.

במפגש עם משפחת אומנה, אנו מוצפות בהמון אהדה, הערכה ותחושת שליחות ודואגות לשדר זאת גם במילים. האחיות במחלקה נדרשות לתת טיפול אמפתי, הוליסטי ולא שיפוטי. מחד, יש להפגין ערנות רבה לסימנים מחשידים, אך לא לתייג כל מקרה כמקרה אלימות אלא לאחר איסוף המידע באופן מלא, תוך התייחסות לתרבויות השונות, ורק לאחר מכן לפעול במידת הצורך.

משפחות המתעניינות באומנה לילדים בסיכון צריכות להבין כי ילד שחווה התעללות זקוק להמון חום ואהבה, הלוא היא התרופה לכל דבר. גם ילדים שנותרו עם פגיעות או צרכים מיוחדים, זכאים למשפחה חמה ואוהבת, כי כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו!''


77 צפיות
bottom of page