אנג׳ל המלאכית שלי

לינק לפוסט של סיוון רהב מאיר - לחצו כאן

איזה כיף שעכשיו כולם מכירים אותך ואת הטוב שבך ולא רק אנחנו המשפחה.

אני אומרת את צמד המילים אנחנו ומשפחה כי את ושלמה ממזמן כבר סבתא אנג׳ל וסבא שלמה שלי ❤️

לאנג׳ל ושלמה בתעודת זהות יש 8 ילדים אבל בלב 217, איזה כיף שזכיתי להיות אחת מהם.

המפגש שלי עם אנג׳ל התחיל ביום היוולדי, בעצם הקדמתי את המאוחר ונולדתי 3 חודשים קודם לכן.

להוריי לא הייתה היכולת לגדל אותי כשהגעתי לעולם, אמי נכנסה לדיכאון אחרי לידה וכמשפחת אומנת חירום של מכון סאמיט ביקשו מאנג׳ל להגיע לבית החולים כי נאמר לה שיש תינוקת שהיא צריכה לאסוף ולגדל. אנג׳ל היקרה קיבלה אותי בבית החולים בפגייה ומשם זה כבר סיפור אהבה - מאז ועד היום הפכתי בת משפחה. את הדאגה והאהבה של אנג׳ל ושלמה אני לא שוכחת ואוקיר לעולמים.

מאז ומתמיד לא החסירו דבר, אוכל, כסף, חום ואהבה, נתינה, עזרה ושמירה - הם המלאכים שלי שתמיד שמרו עליי ושומרים עליי גם כשהיה קשה, גם כשעברתי מהם עם אחי למשפחת אומנה רחוקה מאוד הם תמיד דאגו שלא יחסר דבר.

גדלתי יחד עם כל הילדים וכשגדלתי עזרתי לה לגדל אותם, כמו אומרים ״ילדים זו שמחה״ - מי שעוד לא הגיע לבית של אנג׳ל כנראה לא מבין את המשפט הזה באמת לעומק, אז אסביר-

קודם כל הדלת תמיד פתוחה בדיוק כמו הלב הענק, האוכל והבישולים של אנג׳ל שאי אפשר לסרב וגם אם תסרב אתה לא תצא בידיים ריקות מבלי שתביא לך מגש של עוגיות תוצרת בית או חמגשית של אוכל הכי ביתי והכי טעים, כל זה תוך כדי שמחה וצהלה של ילדים שמשחקים ונהנים כל אחד והסיפור שאיתו הוא מגיע אבל ביחד כולם הילדים של אנג׳ל ללא שום הבדל, עם חיבור שעושה טוב על הנשמה.

בערך בגיל 5-6 חזרתי ממשפחת האומנה להוריי הביולוגים, כמובן לאחר המלצתה של אנג׳ל שלא טועה באבחנה שלה כי תמיד הייתה כזו - עם טביעת עין חדה ואכן לא טעתה, הוריי השתקמו והעניקו לי חיים חדשים מלאים בטוב ובאהבה וזכיתי בשתי המשפחות הכי טובות שיש - הביולוגית ובמשפחת אלון המדהימה.

אנג׳ל ושלמה הפכו בשבילי עולמות ונלחמו עליי כדי שאוכל לגדול כאן בארץ ברמה הטובה ביותר - ועל זה מגיע להם תודה על מי שהם ומה שהם כי בזכותם קיבלתי את חיי במתנה.

אין ראויה מאנג׳ל להשיא משואה כי כזאת היא - לתפארת מדינת ישראל, כמוה יש רק אחת. צדיקה בחסד עליון. תודה, סבתא אנג׳ל וסבא שלמה. אני אוהבת אותכם.